מהי יוגה אמיתית?

 תוכן   פרק קודם זאת טיוטה נא לשלוח לי למאייל טעויות שתמצאו

"מילים סותרות מכניסות את המיינד שלי לתעתוע. תגיד לי בצורה ישרה מהו הדרך להשגת החסד?"
(בהבט-בגיטה)

ב19 לאוקטובר 1989 התרחש אירוע היסטורי אשר חסידי היוגה ברוסיה חיכו לו שנים רבות. נערך כנס ראשון של יוגה ומדע. לכנס הגיעו אוהדי היוגה מכול רחבי ארצות הברית. רק שנה וחצי לפני זה הוסר האיסור על היוגה ברוסיה! ואורח הכבוד היה מר איינגר יחד עם המזכיר שלו מר פיירק ביראה. מר איינגר היה מאוד כריזמטי והירשים את הקהל. בנוסף לאירוע ,מר איינגר שם לב אלי ואף ביקר אצלי בבית. כאשר הראיתי לו כרך עבה עם צילום הספר שלו בכריכה ידנית והסברתי לו שזהו הספר שעל פיו התאמנו בארצות הברית, כאשר היוגה הייתה אסורה. הוא התרשם מאוד וביקש ממני לקחת את הספר למוזיאון יוגה בפונה.

מי שביקר באשרם של מר איינגר ,מספר שניתן לראות את הספר, בדף הראשון שלו איינגר כתב: "מאחל לך שיהיה לך גם אשרם משלך!" אני  אומר שאיינגר לא היה גורו שלי ואתאר כאן התפתחות מערכת היחסים שלי עם ה"יוגה שלו".

בשנת 1971 אני ושלושת, חבריי, סטודנטים בשנה שלישית להנדסה. התחלנו תרגול עצמאי לפי הספר של מר איינגר "אור על היוגה" החומר ההיגיוני, מבוא של מוזיקאי מפורסם, הכרה במערב, כול זה העניקו "אשליה של אוטנטיות" של סוג זה של יוגה, ליוגה הודית אמיתית. הספר נועד לקהל רב ומעורר אמונה שמר איינגר הוא יוגי אמיתי. אנשים מתפלאים מאקרובאטיקה של "אור על היוגה". זה לא נאמר בצורה ישירה, אלא  במרומז, שתוך כדי לימודי היוגה מחבר הספר פיתח גמישות מופלאה זו ואז יצר מדריך לאלו הרוצים להגיע לתוצאות דומות.

לאלה ,שהספר הגיע לידיהם לא היה מושג על היפר-מוביליות (גמישות יתר) של מר איינגר וגם מי לימד אותו ומה? ניואנסים אלו התבררו אחרי שנים רבות והולידו שאלות רבות שלא נפתרו עד היום.

השימוש בספר זה של ציטוטים ותמונות של מר איינגר מותנה רק עקב נפיצותם של תרגומים של הספרים שלו ברוסיה. חוץ מזה ,איינגר עצמו והסובבים אותו אומרים דברים חכמים מאוד. אולם מה שהם אומרים ומלמדים, אלה שני דברים שונים לגמרי.

במשך שנים רבות של תרגול אישי וקשרים בקהילה היוגית ,לא ראיתי אדם אחד עם נתונים ממוצעים שפיתח גמישות השווה למר איינגר תוך כדי שימוש בספר שלו וקיבל מזה תועלת כלשהי. העניין הוא לא רק בזה שפיתוח הגמישות לא קשור ליוגה. אני, עד היום מצטער ,כשאני נזכר בזמן שבזבזתי על התרגול לפי הספר שלו, אשר במבט ראשון נראה מצוין. אולם מצד שני, ניסיון שלילי הוא גם  דבר חשוב אם לומדים ממנו.

מהר מאוד הבנתי, שהמידע שמספק הספר הוא לא רק לא מועיל אלא גם שיקרי. אולם לא רציתי להאמין בזה! חשבתי בתוך ליבי, שאולי בפונה בהודו הכול אחרת, והתלמידים במערב הרודף בצע ,עיוותו את התורה. אולי עם "אור על היוגה" מתרחש אותו סיפור ,כמו עם הספרים של סוואמי שיבננדה ,אשר הופיעו בהמוניהם אחרי מותו? אולם מר איינגר חי ובריא, לא נראה שמישהו יעז לפרסם ספרים בשמו ללא ידיעתו. רק אחרי הכנס כאשר ראיתי וניסיתי את הסגנון של הוראתו, וגם הייתי בסביבתו כאשר, הוא ביקר אצלי בבית הבנתי ,שהגישה שלו מנוגדת בצורה מוחלטת ליוגה סוטרות של פטנדג"אלי.

אפשר למצוא דברים רבים ב"אור על היוגה" הסברים מדויקים, סדרות של תנוחות, מושגים, הוראות שימוש בתנוחות נגד מחלות שונות. אך אין שם דבר אחד. טקסט של המקור! יוגה סוטרות עם הפירוש של וויאסה מתומצתים מאוד, אולם אנשים היו מקבלים הזדמנות להבין לבד כשהישוו את הגישה של פטנדג"אלי עם הגישה של מר איינגר.

אבל אז ,מר איינגר היה במצב לא נעים. ואלה שיצרו מותג של איינגר יוגה לא היו מסכימים עם מצב שכזה. המוניטין של "הגורו הגדול במערב", הכריח אותו לפרש סוטרות, שעדיף שהוא לא היה עושה זאת.

הספר הזה "אור על היוגה סוטרות" פורסם ב1968. הנה קטע מהמבוא לספר: "ב.ק.ס איינגר הוא אחד המאסטרים הידועים במאה העשרים, מייסד שיטה מאוד פופולארית במערב-איינגר-יוגה. כתב כמה רבי מכר ,המקדמים את היוגה בכול העולם. להעיז לכתוב פירוש ליוגה סוטרות ,יכול להרשות לעצמו רק מאסטר אמיתי, כמו מר איינגר."

כאן (ברוסית) אפשר לקרוא מאמר מפורט על הנושא http://www.realyoga.ru/Library/knigi_i_stati_vboyko/2126.html

נשאלת השאלה ,למה לפרסם משהו שאתה לא מבצע? מר איינגר מפרסם יוגה ותוך כדי כך, מפרסם את עצמו כ"שומר המסורת של יוגה סוטרות" ומקדם יוגה מסורתית בעולם, אבל איך הוא יכול לקדם יוגה מסורתית בעולם אם הוא מקדם פרי המצאה שלו? זאת העמדת פנים! אוהדי איינגר מדגישים את הקשר ליוגה סוטרות, אולם כאשר מגיע למעשה ,הכול שונה. אותו דבר ,אגב, עושה פטבהי דג"ונס ממציא שיטת אשטנגה-יוגה.

הכי מגוחך, שהמצב הזה מתאים לכולם! צבא שלם של מדריכי איינגר יוגה ,עובדים תוך כדי התלהבות בשביל הבעלים של החברה "איינגר יוגה". הבעלים נהנים, התלמידים נפצעים, הורסים בריאות ובשקט עוזבים. כול זה מביא למחשבה על תרמית עולמית ותקופה של זיוף ומרמה.

השיטה של איינגר היא דוגמה קלאסית איך שמידע שיקרי יושב בחברה כמו טפיל, אדם שמאמין ל"אור על היוגה", מבצע הכול כדי ליישם מה שכתוב שם (התוכנית של חמש שנים), ולא חושב ושם לב לתוצאות של זה.

כמו שאמר אחד התלמידים שלי: " איינגר יוגה מאופיינת בתופעה ייחודית - היחסים גורו- תלמיד. זהו לב ליבה של המערכת. הוא עצמו, כמובן, גורו ,המורה שלו היה, ללא ספק, גורו, מורה של המורה שלו - גם היה גורו. ואת העובדה כי לא כל התלמידים הופכים להיות גורויים, לא ניתן לשנות. "תלמידים ניצחיים"- חלק בלתי נפרד של המערכת זו. הם צריכים להיות וצריכים להשקיע את כל כוחם (עדיף חיים -וויקטור בויקו) על מזבח של מנגנון זה. זאת למעשה גדולתו. ולמה איינגר ישנה משהו במבנה זה? זה רק אתם כאן עם "הומניזם" "וערכים  אוניברסליים" רוצים משהו. אלא שכאשר זה הומצא בהודו, הומניזם לא היה קיים. איינגאר עושה מה שהגורו שלו עשה, איך שהוא לימד. וזה עובד. הוא גורו עם תלמידים, בדיוק כפי שמורה שלו עשה. ועם העובדה ,שבעולם של היום זה נהייה ממש עסק, אז העסק הוא פשוט ביטוי לקשר זה".

לכן ,אני ממליץ לכול אדם שרוצה לעשות איינגר יוגה או כול שיטה אחרת להקשיב למילים של לרושפוקו: "לפני שאתה רוצה משהו מצא אדם שכבר יש לו את זה ותשאל האם הוא מאושר?"

הבהרנו את המצב עם מר איינגר (שזהו גל שני של זיוף ומרמת היוגה)

אנחנו פונים לגל השלישי: את אחד הנציגים הידועים שלה ,אנדרי סידרסקי ,אני מכיר יותר מעשרים שנה. נפגשנו ואפילו בילינו אחד אצל השני בבית, אף העברנו סדנא משותפת, אולם החיים הפרידו ביננו לכיוונים שונים. קהל האנשים שהקדישו את עצמם ליוגה הוא יחסית מצומצם, כול הזמן אנדרי נמצא בשיא הגל של פופולאריות, לכן המידע שהצטבר על השיטה שלו הוא די מספיק להפיק מסקנות.

כפי שכתוב בוויקיפדיאה ,בילדותו אנדרי היה ילד חולני אולם תרגול ארוך שנים של התעמלות בריאותית עם אלמנטים של יוגה (שם הוא כנראה הכיר יוגה) ושחיה פתרו לו את הבעיות. אחרי זה ,הסתבר שיש לו פוטנציאל גדול לגמישות יתר, הוא עזב את השחיה, ששם הוא לא השיג תוצאות מיוחדות, ועבר לאקזוטיקה עם פוטנציאל.

בשנים הללו קרס הקומוניזם ואנשים איבדו כיוון בחיים, לכן שני דברים הפכו להיות מאד פופלארים : קרלוס קסטנדה והתה יוגה. אנדרי היה אחד המתרגמים של הספרים של קרלוס קסטנדה לרוסית. בשנת 1996 יצאה לאור "יוגה של שמונת המעגלים" וב1997 "תגלית שלישית של הכוח" מתחילת הדרך אנדרי מצא יועצים מעולים לפיתוח העסק שלו.

כעת נדבר על האישיות שאנדרי חייב לה מאוד והוא: "קרלוס קסטנדה". הביוגרפיה של סופר ואנטרפולוג קרלוס קסטנדה מאוד טרגית. לא סתם מרקס כתב: "אסור להמציא ולדמיין כול דבר, כי זה מביא לסכנה לכתוב שקר, ושקר בספרות יותר מסוכן מאשר בחיים."

אם קסטננדה היה מרסן את השאיפות החולניות שלו, אז הספרים שלו היו עומדים באותה שורה עם סיפרי מדע בדיונים ידועים ,כמו ז"לזניי או רוברט חיינלין. איפה ומתי הוא עבר את הקו המפריד בין אומנות לשקר?

ניקח ספר של אלכסנדר דומא "הרודן ממונטה קריסטו", מה הוא היה צריך כדי להפוך לקסטנדה של תקופתו? רק להוסיף לטקסט של הרומן שלו: "כאשר דנטס מצא את האוצר הוא לקח חלק ממנו וחלק שני הוא הטמין מחדש באותו האי, ולא הספיק לחזור אליו. אני מצאתי את החלק השני לקחתי משהו לעצמי ואני יכול לספר איפה נמצא את השאר..."

המילים אני מצאתי ואני יכול, הם הקו המפריד בין שקר לאומנות. קרלוס קסטנדה הבטיח הרבה דברים, גם חיי נצח. אולם פרי הדמיון הוא לא חומרי וכאשר קרלוס היה צריך לעשות פעולות מעשיות התחילה קטסטרופה ,שגרמה לסוף המהיר של קסטנדה וחסידיו. אם קסטנדה המציא מטרה שאליה צריך כאילו לשאוף, אז אנדרי המציא מטרה שאפשר לראות וזה הוא עצמו, כאשר הוא מרמה ומדגים יכולת של גמישות יתר מופלאה וקורא לה יוגה.

אם את המניפולציות עם התודעה שקרלוס קסטנדה מתאר אי אפשר לבצע בכלל, אז האקרובאטיקה עם הגוף שאנדרי מראה  לא ניתנת להשגה לאנשים עם נתונים ממוצעים (ולגם בשביל מה?). אולם אנדרי העמיד פנים שהוא לא יודע על כך, והתחיל "ללמד" (אולם עם הרבה "חוקים" מותנים, כדי לברוח מאחריות) את כול המתעניינים, מה שהוא יכל לעשות בצורה חופשית (עד תקופה מסיימת) עם הגוף, וטען שיש לזה תועלת ומשמעות עליונה.

תעשה כמו שאני אומר-זאת סיסמה של קסטנדה.

תעשה כמוני -זאת סיסמה של אנדרי סידרסקי.

במקום להישאר בזיכרון קולקטיבי כסופר של מדע בדיוני פסיכולוכי, קסטנדה נפל לתהום תוך כדי שקיעה בשקר וגרם הרבה נזק לאנשים שהאמינו לו, והנזק הזה לא נגמר כי מדפיסים כול הזמן ספרים שלו.

במקום לעשות בצורה הגונה קריירה בקרקס, אדרי התחיל במסווה של יוגה לקדם את ההמצאה שלו, אשר עד ימים אלה ,הורסת  את הבריאות של אנשים רבים. קסטנדה יצר תיאוריה שאי אפשר היה לבדוק במציאות, אנדרי יצר אקרובאטיקה שאי אפשר לתת לה סימוכין או בסיס תאוריתי (כי אי אפשר ללמד היפר מוביליות, זה נתון טבעי).

שניהם מכריחים להאמין להבטחות שלהם אולם למעשה זה רק שקר.

אנדרי אנס את הגוף שנים רבות, כיפף אותו לכול הכיוונים, ללא חימום, וכאשר הוא רצה להדגים את הגמישות יתר שלו הגוף לא שמח  על זה. אני זוכר איך שבסדנא אחת משותפת הוא פתאום קיבל צבע צהוב, אז שאלתי את אחד התלמידים שלו מה קרה לו? התלמיד הסביר ,שדבר שכזה קורה לאנדרי כול פעם בתחילת הסדנא.

כלומר ,כאשר אנדרי התחיל לרוץ אחרי גמישות יתר, הגוף סבל וזה השפיע על האיברים הפנימיים. בקיצור עבודה כזאת עם הגוף בסופו של דבר תוביל לבעיות רבות בגיל מבוגר מאוד.

חסידים רבים של הגישה של אנדרי ,שהרסו את הבריאות שלהם פונים אלי מכול רחבי רוסיה. ככול שהאדם היה נחוש יותר כך הוא הרס יותר את הבריאות שלו.

יש אנשים שאומרים לי: "מה רע במה שהוא עושה? הוא לא מכריח אף אחד!" אולם גם מוכרים סמים לא מכריחים אף אחד לקחת סמים, אבל הם מאפשרים הזדמנות שכזאת.

רבים אומרים לי: "למה אתה מדבר על זה? למה אתה מציג את הכביסה המלוכלכת לכולם? אולי אתה לא מסכים אתם במשהו אבל אתם בסך הכול עוסקים בדבר משותף."

התשובה שלי היא :"אני לא אהיה שותף לשיפור הרווחה שלי על גבו של מישהו אחר"! לכן הדעה שלי היא כזאת: "כול מה שאנדרי עושה הוא עושה בצלילות הדעת, במודעות, לכן כול ההסתייגויות והתירוצים לא מקזזים את הנזק שהוא גורם לאנשים. והוא מתישהו יצטרך לתת על זה דין וחשבון," כי "בפני האלוקים המעשים שלנו מתגלים בצורה אמיתית." (שייקספיר)
ואין לי מה להוסיף על אנשים אלו.

בשנת 1991 קיבלתי יחד עם עוד שמונה תלמידים תעודת מורה ליוגה ,ממורה לאקשמר קומר בנוכחות שגריר הודו ברוסיה והטקס נערך בשגרירות. רבים מתפלאים מההתעניינות שלי ארוכת השנים ביוגה. למה לא לעסוק במשהו רוסי מסורתי? התשובה היא ,שיוגה היא שיטה אוניברסאלית, שעברה בדיקה של שנים ארוכות, אשר מספקת לחסידיה בריאות טובה לאורך שנים ובריאות טובה בשנים האחרונות ברוסיה ובמערב זה לא דבר מובן מאליו.

מה זה בריאות? זהו מצב ששמים לב אליו רק כאשר הוא משתבש, כאשר הכול תקין לא מרגישים שמשהו לא בסדר. הרפואה המודרנית מכוונת לטיפול קונבנציונאלי או כירורגי. אולם לשמור על הבריאות ולמנוע התדרדרות, לשקם אותו אחרי ניתוח ופציעות אלה הן מטרות שעומדות מחוץ לטווח המומחיות של רפואה מודרנית.

אביצנה אמר פעם (הוא לא הכיר יוגה לכן הוא התכוון לפעילות גופנית ) "התנועה היא תחליף לכול התרופות, אלא ששום תרופה לא תחליף את התנועה".

על הבריאות משפיעים גורמים הבאים:
תורשה
איכות הסביבה
חברה
תזונה, מים, אוויר
התנהגות אישית

הגורם הראשון לא ניתן לשינוי. הגורם השני המדינה אחראית עליו. הגורם השלישי מושפע מהרמה התרבותית -כלכלית של המדינה. הגורם הרביעי תלוי ברמה הכלכלית האישית של האדם. והגורם החמישי הוא המכריע- "כי האדם שינה את הסביבה כול כך בפעילות שלו שהוא יצטרך לשנות את עצמו." (נ. ווינר)

כיום ,אנשים צריכים שיטה פשוטה ונגישה של שמירה על הבריאות, שיעזור להסתגל לסביבה המשתנה ללא הרף. רמה גבוהה של רווחה והתנוונות פיזית הולידו מצב ,שרוב העומס שנופל על האדם מתרכז בתחום רגשי-מנטאלי. הגוף המנוון לא יכול לעזור בהתמודדות עם העומס. כתוצאה עליה במספר האנשים עם הפרעות ובעיות נפשיות, בעיות התנהגות, התמכרות לשמים ואלכוהול. אנטיביוטיקה גורמת להתנגדות גבוהה של בקטריות, נוצרות מוטציות, שמערכת החיסונית לא יכולה להתמודד אתם, מופיעות מחלות והפרעות חדשות.

ומה מציעים לנו כדי לפתור את הבעיות? דבר ראשון ספורט. ספורט ,תחרותי ויותר ויותר קיצוני. נוצרו שיטות רבות של ריפוי עצמי אולם רוב האוכלוסייה מזלזלת בבריאות שלה כמו כן ,הרופאים עצמם. הבריאות ניתנת לכול אחד מהלידה וזה משהו ש ניגמר אולם האדם מתנהג כאילו הוא חי חיי נצח.

"גלדיאטורים" מודרניים של ספורט תחרותי נלחמים בזירות, איצסטדיאונים וכ"ו וקהל גדול של בטלנים יושב מול הטלוויזיה. טרשת עורקים, בעיות לב, הפרעות נפשיות, הופכים להיות נחלת הצעירים. תוחלת החיים עולה אולם איכות החיים יורדת ,אפשר להגדיר אותה כ"לא חי ולא מת".

הרושם הוא ,שאנשים כבר נולדים אילפרים ( to ill) קורבנות לאורח החיים שלהם. יש עליה קבועה בצריכת התרופות יחד עם התפתחות הרפואה העממית, הילינג, כישופים, ויוגה מזויפת. אף אחד לא נגד אורח חיים בריא. אולם הרבה חושבים שזה כרוך בהגבלות על החופש האישי לעשות עם עצמם מה שבא להם.

ניתן להתייחס לבריאות כמאגר שניתן מהלידה, ואריכות החיים תלויה במהירות ועוצמת ניצול המאגר. יש טקטיקה ואסטרטגיה התנהגותית, אסטרטגיה מגדירה רשימת משימות חשובות, אשר חזרה עליהם מאפשר החזרת הבריאות. טקטיקה זה ארגון  של התנהגות יומיומית, כאשר עוצמת העומס הריגשי-מנטאלי נמצא בטווח הממוצע. מאמצים שלא ניתן להימנע מהם לפחות לא נוצרים על ידי האדם עצמו.

במילים אחרות, שמירה על הבריאות היא עדיפות עליונה לאדם נבון. אולם זה לא תמיד מתרחש במציאות.

"אחת התלמידות אמרה לי פעם: "פגשתי מלא רופאים קונבנציונליים שמתייחסים באופן חיובי ליוגה, אולם מטופלים בודדים לוקחים אחראיות על הבריאות שלהם. והסיבות לכך רבות. אחת מהן היא החינוך."

גנס סיליה אמר פעם: "צריך לחיות גם בצורה אינטנסיבית וגם בצורה נבונה". כיום חיי היומיום של אדם מודרני ללא תלות במוצא או ארץ מגורים צריכים לכלול מאמצים אישיים לשמירה על הבריאות. לדעתי ,לאנשים החיים בעיר ,הכלי הכי יעיל הוא הת-חה-יוגה. אנו דואגים לחיות מחמד או מטפלים ברכב, אולם מעטים חושבים על זה שצריך לטפח בריאות ולמנוע מחלות. לחיים ולמוות אין גבולות ברורים. אולם אפשר להגיד שמחלה היא העדר בריאות.

"לשם תפקוד נורמאלי של כול המערכות דרוש מצב מסוים של איזון בין סדר וכאוס. נשימה, פעימות של הלב, מחזוריות של השינה וערנות, כול אלו צריכים איזון מסיים בין הכאוס לסדר. בריאות היא איזון מעודן בין סדר לכאוס. השאלה היא כמה כאוס יכול לשאת גוף האדם כדי לא להיות חולה." (יסודות הסינרגטיקה)

"בריאות היא איזון מושלם בין מחזורים פיזיולוגיים שונים והתאמתם לשינויים סביבתיים חיצוניים." (חינדרבלד 1976)

"בריאות היא איזון דינאמי בין היבטים פיסיולוגים פסיכולוגיים, וחברתיים." (דאו של פיסיקה)

למושג בריאות תואם מצב סביבה פנימית יציבה של האדם הנקראת בפיסיולוגיה הומיאוסטזה. (הכוונה כן לא להומיאוסטזה פתולוגית המלווה מחלות כרוניות, אלא אדם בריא). בריאות היא חוויה סובייקטיבי של איכות חיים הנוצרת כאשר גוף מתפקד בצורה מסוימת. הבעיה איך לתאר חוויה זו. עד תקופה מסוימת הגוף סובל כול התייחסות, בדומה לעבד ברומא אשר אדונו מרביץ לו ושואל "מה אפשר עוד לעשות איתו? כי הוא מסוגל לשאת הכול".

ביחס לבריאות ,אנו רואים שתי דרכי פעולה עיקריות. אגוצנטריות יתר, כאשר האדם דואג רק לבריאות שלו, או נתינה חסרת גבולות. במקרה האחרון אחד מבני הזוג דואג לשאר בני משפחתו (ברוב המקרים ילדים) ומונע מהם כול קושי בחיים. מרחמים על הילדים בקרדיט, רק שייהנו, כי כאשר הם יגדלו יהיה להם מלא דאגות.

במקרה זה לבן/בת זוג אין כוח וזמן לשמור על הבריאות שלו, למרות ביזבוז הבריאות שלו/שלה במהירות עצומה. כאשר פעילות של יומיום מבצע אדם אחד קורים דברים הבאים:
מי שדואג לכולם נשחק בכול הרמות. בזה הוא מקצר את משך החיים שלו וגם את זמן הטיפול בקרובים לו שהוא אוהב כול כך. לילדים יש קשי הסתגלות ,כי דאגת יתר של ההורים ,מונעת מהם לפתח אחריות אישית. כאשר "המטפל בכולם" נשחק הוא נהיה "מעמסה" על ילדיו.

לסיכום: "כאשר מדברים על הבריאות אישית צריך להבין שאינטרסים של כול אדם הם גם חלק מאינטרסים של הסביבה שלו ולהפך. המדינה לא יכולה לדאוג לבריאות של כול אחד ואחד ,לכן כול אחד צריך לדאוג לבריאות שלו בעצמו ולפנות לכך את הזמן הדרוש, כדי לא להפוך ל"קורבן" של נוחיות יתר והרגלים לא בריאים.

אפילו במקרים שהנתונים המולדים הם מעולים, עם הזמן כול גוף מגיע לדעיכה ונישחק. שמירה על בריאות טובה למרות הגיל ,דורשת השקעה רצופה של מאמצים וזמן.

נדון בבונוסים שיוגה יכולה לתת:
-אין צורך במכשירים.
-אין "בזבוז" זמן לנסיעות כי אפשר לתרגל בבית.
-ישנו שיקום של הגוף והנפש.
-השיטה נבדקה במשך אלפי שני ולכן היא בטוחה. אסאנות הן פעילות מיוחדת אשר משפיעה על האיברים הפנימיים, בעזרת עשיית מנחי גוף לא שגרתיים (תנוחות) ושהייה בהן זמן מסויים.
-כול תנוחה משפיעה על הגוף באופן כללי, וגם על החלקים ממנו, חוץ מזה הן משפרות זרימת דם. תנוחות מאפשרות "פתיחה וסגירה", פיתול והתארכות של הגוף, אודיאנה ובנדחות, מאפשרות זרימת דם מחודשת לאזורים מסוימים.

מאמץ גופני אפשר לחלק בצורה כללים לארבע דרגות קושי (הידועים גם בהתעמלות בריאותית): קלה, מתונה, חזקה ומאמץ יתר.
ההשפעה של קלה עוברת מהר (אולם במחלות כרוניות זה דווקא יכול להיות מאוד מועיל)
המתונה משפרת תפקודים פיסיולוגיים.
החזקה מדכאה תפקודים פיסיולוגיים.
ומאמץ יתר הורס.

יוגה קלאסית עובדת רק בטווח של מאמצים קלים ומתונים. החיים המודרניים מלאים מתח ולחץ מה שמוביל לתופעה שרוב האוכלוסייה נמצאת במצב של מתח ברמה כזאת או אחרת.

דוגמה 1
בחור בן 28 בריא. מפותח מבחינה גופנית. בעל עסק, עומס רגשי מטורף. בערב היה עושה ריצות, או חדר כושר, או שחיה. כמה שנים הגוף התמודד עם זה ,אך אחרי זה המצב התחיל להידרדר חל שינוי במצב הרוח, הוא זכר שדרך טובה לצאת מהמתח היא לשנות פעילות והתחיל להתאמן ביתר מרץ . אך לא הייתה הקלה.

הבחור הגיע אלי עם פנים בצבע ירוק/אדמה. מתח נפשי קבוע, נפיחות מתחת לעיניים, בעיות שינה, עייפות כרונית, טכיכרדיה, ודיכדוך כללי. וכול זה עם גובה 1.90 וכושר גופני מעולה.

הוא נפל למלכודת טיפוסית ,שלצערי ,למעט ידוע, הקטע הוא ,שכאשר אדם עם מתח נפשי מעמיס על עצמו יותר מידי פעילות גופנית ולא מרוקן את הראש מהמתח שמעמיסים עליו, זה לא משחרר ממתח נפשי אלה מגביר אותו!

אחד המחקרים הידועים, שפעם עשו באוניברסיטה ומכון מחקר לבריאות גופנית, הראה שבתקופה של אימון יתר ואחריו, אצל ספורטאי צמרת מתפתחות בעיות עם מערכת חיסונית הדומות לאלו החולים מאיידס. כעיקרון ,זה מאפיין גם תקופה של מתח נפשי רב הדומה לזה שהיה אצל התלמיד.

הוא התאמן בשקדנות ללא פריקה של מתח נפשי עד לרמה נורמאלית (לכול אחד רמה משלו) ולכן הייתה ההחמרה, רק כאשר הוא למד טכניקה של הרפייה עמוקה הוא התחיל לחזור לעצמו ותהליך השיקום החל.

דוגמה 2
פועל בן 23 חולשה כללית נירוזה, (בגיל חמש הוא ראה איך שאבא שיכור פתח ראש לאימה). לבחור היה גמגום, בעיות שינה, דיכאון, מערכת חיסונית חלשה, תקשורת בין אישית גרוע, הוא ניסה לשפר בריאות על ידי ריצה, שחיה, וכ"ו אולם כול הזמן היה חוטף הצטננות ושפעות, בשנת 1992 הוא הגיע אלי ומהר מאוד הבנתי שחסר טעם לתת לו תרגול של אסאות, לא היה לו מושג מה זה הרפיה פיזית, המלצתי לו לעשות יוגה נידרה פעמיים ביום.

אחרי שנה הוא אמר לי תודה רבה! כי כעת הוא מתחיל לחיות חיים נורמאליים.

דוגמה 3
איש מחשבים בן 50 עם גוף של 30, שהיה מטפס הרים מקצועי בעברו. הוא טיפס על כול ההרים שמעל 7000 מטר ברוסיה, הייתה לו בעיה עם עמוד השידרה שנשחק עקב מעמסות הכבדות שהיה צריך לעלות למעלה ותשישות. הוא הבין את ההסברים מיד ברמה מנטאלית אולם כאשר היה צריך ליישם אותם היה לו קושי רציני.

בהתחלה ,הוא היה מתאמץ מאד באסאנות, ולא הרגיש שום עייפות, הוא היה מפעיל אותו דפוס התנהגות כמו בטיפוס, העדר הקשבה לגוף והפעלת מאמץ יתר עליו, רק נתונים תורשתיים יוצאי דופן מנעו ממנו נזק נוסף בטיפוס וגם ביוגה. ובכול זאת אחרי שנה וחצי הוא למד סודות ההרפיה מנטאלית עמוקה והבעיה עם הגב נעלמה.

פ.קפרה חקר הרבה תרבויות ומסורות והגיע למסקנה ,שישנם שני תנאים הכרחיים לבריאות:
עמוד שידרה בריא.
ויכולת להגיע להרפיה מנטאלית עמוקה.

את  זה נותנת היוגה. בוא נדון על מושג של הומיאוסטזה –יציבות קבועה של הסביבה הפנימית שהוא אחד הסממנים לבריאות.

יש שלושה סוגים עיקריים.
הראשון: למרות כול מה שעושה אדם ,פרמטרים פיסיולוגיים תמיד נמצאים בטווח נורמאלי. במקרה כזה ,הבריאות נקראת בריאות ברזל. כמו למשל אצל א.דיומה, או שמשון.

השני: איבד איזון לפרק זמן קצר, הסיבות יכולות להיות פנימיות  או חיצוניות, אולם כוחות ההגנה של הגוף מופעלים מיד ומשפרים את המצב.

השלישי: כאשר אי איזון כרוני נשאר בצורה קבועה ומתפשט במערכת. במקרה זה ,המחלה לא מסוגלת להתגבר על הגוף ,אולם לגוף אין מספיק כוח כדי להתגבר. כאן נוצר מצב של איזון פתולוגי.

הת-חה יוגה משפיעה בצורה ברורה על פעילות של מערכת חיסון. זה מאפשר לה להיות יעילה בביטויים שונים של מערכת חיסונית חלשה ומחלות אוטואימוניות.

תנוחות למתחילים ,צריך להתאים בצורה אישית, בהתאם לנתונים גופניים של כול תלמיד, גילו, מצב בריאותו, ומקום עבודתו. למעשה ,מתחילים או מורה יכולים לבחור לבד מסדרות תירגול בפרק "למתחילים" ,מה שהוא יכול לעשות לבד ללא עבירה על חוק אהימסה ביחס לגוף. רק במקרה כזה התרגול יביא את התלמיד לאיזון אופטימאלי במערכת העצבים (בין אינדה ופינגלה).

הרפייה מנטאלית ,היא האטה זמנית של פעילות טיפוסית בקליפת המוח תוך כדי ערנות מלאה, מה שמאפשר אינטגרציה של התהליכים שמתרחשים בקליפת המוח ומתחתיה.

הגוף הוא תוצר האבולוציה ארוכת שנים, כנראה ,שהתנוחות משפיעות עליו כארכיטיפוס של שלבים התחלתיים של התפתחות המין (האנושי) ופרט תוך כדי שימוש באנרגיה של האינסטינקטים.

למערכת כלי דם ישנו מלאי (עתודה)- מערכת כלי דם זעירים ביותר-נימים. אשר נמצאים מחוץ לשימוש היום יומי, אולם עם פוטנציאל להפעלה במקרה הצורך. אלה הם תחליפים להספקת דם במקרה שדם אינו יכול להגיע בדרכים הרגילות. במקרה הצורך הם יכולים להיות מופעלים תוך כמה שעות. ההרכב השני של מערכת זו הם אנסטמוזות-כלי דם שמקשרים בין כלי דם עיקריים. שני חלקים אלו יצרים "מנחת רזרבי".

נימים אלו נמצאים בכול הגוף וכוללים את הלב. מנגנון זה שומר על הבריאות במקרים של מוות הכלי דם או כאשר הם סתומים. במחלות איסכמיות עתודה זו של נימים נגמרת עם הזמן. ביחס לקצב התפתחות מחלה כרונית פתולוגית נימים אלו מופעלים לפני ולכן אדם יכול להרגיש טוב עם טרשת עורקים מתקדמת ,אולם במצב שכזה ,אפילו מאמץ מתון ,יכול לגרום למוות פתאומית. בצילום כלילי רואים פגמים בכלי דם מסביב ללב ,אולם לא את הנימים ה"מוקפאים" ,למרות שלעתודה זו יש עוצמה גדולה במצבי שיא היא לא תמיד מספיקה להיכנס למצב פעולה ללא צורך (הטבע מאוד חסכוני) נימים אלו נמצאים בפוטנציאל פעולה, ולא יכולים להיות מופעלים מיד. מחקרים הראו שמי שחיי בגובה 2000 מטר, עושה פעילות גופנית סדירה או עובד בעבודה פיזית ,מערכת זו יכולה להיות מופעלת מיד.

באסאנות של יוגה ישנה חסימה חלקית של כלי הדם, מה שמוביל להפעלה של מערכת הנימים, לכן יוגים אמיתיים אפשר זהות לפי עור ברונזה- סימן למחזור דם תקין.

בתרגול אסאנות תקין דופק לא עולה מעל 85, אז מה מפעיל את הנימים של הלב? כאן משחקות תפקיד מרכזי נשימות-פרניימה. יוגי מתורגל יכול לנשום נשימה אחת בשלוש דקות ויותר, תהליך הנשימה נעשה פי שלושים איטי מהרגיל. (ביחס למצב של שקט) ורץ למרחקים קצרים הכי טוב, רץ רק פי שמונה מהליכה רגילה. כמות תחמוצת דו פחמן בגוף למי שנושם נשימה אחת בארבע דקות, היא בערך פי שמונה מהרץ למרחקים קצרים. אולם הרץ רץ רק כ10 שניות, אלא ,שמי שמתרגל פרניימה עובד במשך הרבה יותר זמן, העשרה של דם בתחמוצת דו פחמן גורמת להתרחבות כלי הדם כולל הנימים, של הלב. לכן יוגה קלאסית פועלת היטב גם על מערכת כלי דם וגם על מערכת בלוטות.

כעת נדון בהיבטים לא פיזיים של תרגול: בעיות רבות קשורות לזה שאנו לא תמיד יכולים לערוך בצורה מאוזנת מצבי יומיום כי המידע שמגיע אלינו הוא לעיתים נדירות מלא. המציאות היא תמיד יותר מורכבת מהתפיסה שלנו (ולא צריך לשכוח, שלקבל תמונת מצב אמיתי כאשר אתה חלק מהתמונה זה בלתי אפשרי). את המשמעות האמיתית של אירועים מבינים רק כשהם מאחרינו. כאשר מגיעים להבנה כבר אין מה לעשות ולכן יישנו פתגם -הרכבת כבר עברה. אולם מתרגל יוגה קלאסית עקב תרגול מגיע למציאות אחרת וכך מקבל עוד נקודת מבט, כך אפשר להשלים תמונת מצב ולראות אותה בצורה שקולה וגם לשמור על אפשרות לשנותה.

כך אנו מקבלים הזדמנות פז, לעקוף  את תורת Gendel ו"לראות תמונת מצב" תוך כדי שהייה בו.
יחד עם הופעת כלים פרימיטייביים משחר ההיסטוריה, אבולוציה ביולוגית של האדם "קפאה" והחלה אבולוציה תרבותית, אשר אחד הענפים שלה ,מידע שקיבל מקום מרכזי. אדם יצר ופיתח מציאות שניה לא טבעית.
כיום ,אנו חיים במציאות עם כמות המידע שגדלה מיום ליום, הופעת המחשב פיתחה תקווה של הפחתת העומס, אולם המצב נעשה רק גרוע יותר.

לכול אחד יש קצב ומהירות קליטת המידע כמו כך עיבוד שלו, הפקת מסקנות ופעולות בעיקבות כך. אם דרישות הסביבה עולות על יכולת טבעית או אדם שם מטרות שהוא לא מסוגל להשיג, במוקדם או במאוחר ,זה מוביל לעומס יתר. עומס כרוני, ושיקום חלקי גורמים לשינויים מערכתיים ,מה שמוביל לפגיעה בבריאות.

התסריטים יכולים להיות שונים, יש כאלה עם עתודות גדולות יותר והסוללות נגמרות יותר לאט, יש כאלה שבגיל צעיר ,מעמיסים על עצמם יותר מדי. ומתחילים מסע ייסורים (ביקורים אצל רופאים) אם לא מפיקים מסקנות נכונות ואין שינוי בחיים.

עובדי הי-טק וחברות לא חושבים על דבר פשוט מאוד, משלמים להם כדי שהם יהיו באופן קבוע בהילוך גבוה- יתרוצצו, ימהרו, ידאגו, ישחקו, ישאפו לקידום בקריירה. יחד עם זה ,יש פגיעה בקצב הטבעי של האדם, ששוחק את האדם. אנשים מוכרחים להתאים לקצב חיים חיצוני ולא פנימי, וזה עולה ביוקר. דמיינו לעצמכם ,אתם לא הולכים הליכה רגילה שלכם אלא ממהרים כול הזמן וגם סוחבים משא. מצב דומה הוא בחיי האנשים, בהתחלה החיים מעמיסים עלינו, לאחר מכן יש עומס יתר, ואחרי זה מתחיל שלב של שיבוש מערכתי-  פגיעה במערכת גוף ונפש ובסופו של דבר ,פגיעה בבריאות ,שמובילה לקריסה של תקוות ותוכניות. מי שלא היה במצב זה ,אין לו מושג על מה מדובר. וכאשר מתחילים קריירה או עסק מעריכים את היכולות שלהם בצורה לא נכונה וחושבים שהם מסוגלים ויכולים. המחשבה היא כזאת: "אם אחרים יכלו אז גם אני אוכל".

מפתים אנשים עם משכורת גבוה, תנאים משופרים, משכנתא, אולם בשביל זה צריך לעבוד עוד יותר, להפסיד זמן של תחביבים, משפחה, ילדים. זאת תוצאה של מודל קפיטליסטי של כלכלה, כי אנשים בשבילם זה רק חומר גלם.

תרגול יומיומי של יוגה קלאסית מאפשר למוח "להאט", להסיר שליטה טוטאלית, עוצמת החשיבה תוך כדי תרגול מגיעה כמעט  לאפס. וזה מאפשר לאדם לחזור לקצב מנטאלי טיבעי שלו. מוריד את "ההילוך הגבוה" המיותר. במילים אחרות ,כמו שהשינה נותנת לגוף הזדמנות לשקם את עצמה ,כך גם "האטה מוקצבת של המיינד" מאפשרת שיקום מנטאלי-ריגשי. מוח האדם לא נח בשינה, הוא פשוט כבוי וכאשר אדם מתעורר "ההילוך הגבוה" חוזר למקומו.
ניתן "לעצור חשיבה" רק כאשר אתה ער.

שינוי סוג הפעילות לא נותן כלום, כי מלווה באותה "קדחת מנטאלית". איני מכיר דרך אחרת מלבד יוגה ל"האטה" חוץ מתרופות, אולם לשימוש בהם יש מחיר גבוה! לשימוש ביוגה קלאסית אין תופעות לוואי ויש שיקום של מערכת גוף נפש. אדם כבר לא נכנס למתח מהחיים, כמה שהחיים לא מאמצים אותו ומשתקם מהעומס בצורה יעילה ומהירה מאוד ללא תלות ברמת העומס. בעתיד "האטה תנודות התודעה" יכולה להוות אמצעי מאוד יעיל לכול האנושות.

כול אחד מאתנו משחק הרבה תפקידים חברתיים: אח, אימא, בעל, בת, מנהלת, וכ"ו, במסירות מבצעים את התפקידים הללו, נמצאים במצב של ביצוע מתמיד ואחריות מתמדת, אולם ,שוכחים מהתפקיד הכי חשוב וזה להיות עצמי. ואז אדם מתחיל לאבד את עצמו, זה בדרך כלל התחלת קריסת הבריאות והחיים.

אנשים שוחקים את עצמם בצורה כזאת ,שאפילו האויב הכי גרוע לא יכול לשחוק אותם. אני מכיר אינספור סיפורים כאלה...
לדוגמה: בחור בן 38 חיי חיים מלאים. מנהל שני עסקים מוצלחים, משפחה, ילדים. נח מתי שהיה אפשר, אולם לא היה לו בכלל זמן לנוח. ברגע מסוים בחיים ,הופיעה עייפות קבועה, בעיות שינה, סחרחורות, תקיעות כללית. בוקר אחד נפלא, הוא התעורר ובדרך למקלחת איבד הכרה. כאשר חזר להכרה הוא היה בשלולית דם. הרופא בבית חולים אמר שיש לו מזל שכלי דם התפוצץ באף ולא במוח.

כאשר הוא הגיע לשיעור שלי בפעם ראשונה חשבתי לעצמי שהוא כבר עם רגל אחד בקבר. אולם הוא היה נחוש בתרגול וכיום הוא במצב מצוין.

דוגמה שתיים.
אשת עסקים מוצלחת בת 40. חיים שלה הו עמוסים. משרד מהבוקר ועד הערב, נסיעות לחול כול הזמן, בילויי לילה ומשפחה הרוסה. הגוף שלה שלח לה איתותים, אבל היא התעלמה מהם. בוקר אחד ,היא התעוררה ולא יכלה לקום עקב סחרחורת. כאשר רופאים באמבולנס מדדו לה את לחץ הדם זה היה 60-40. והוא נשאר כזה כול חמשת חודשי האשפוז ולא היתה שום דיאגנוזה. אחרי חמישה חודשים לחץ הדם חזר לנורמה בעצמו והיא התחילה לתרגל יוגה אצלי.

דוגמה שלוש.
בחור בן 30 מחצית חיו עם תסמונת ז"ילברט ובמקביל חי חיים עמוסים ומטורפים. כתוצאה  מכך ,הוא הגיע לקידום גבוה בקריירה ונהיה מנהל בחברה גדולה אולם ,אפילו טיול קצר עם הילדים היה בשבילו כמו לרוץ מרתון של 40 קילומטר. והחיים הפכו להיות גיהינום עם סיסמה "איך אפשר לשרוד עד הערב". מחיר ההצלחה גבוה. רמת הבילירובין בדם 300. תשישות פיזית קיצונית, בעיות שינה. הרופאים טענו שזה לא ניתן לריפוי.

לפי מצב בריאותו הוא היה יכול לבצע 4 תנוחות פשוטות ,אשר הוא מבצע עד יום הזה (שנתיים כבר). אולם איכות חייו אחרת לגמרי. אחרי שהוא למד את סוד ההרפיה המנטאלית העמוקה, רמת הבילירובין נפלה עד 24. מרגיש מצוין וחיוני, עסק פרטי, ושינוי השקפת העולם .

תמיד אני שואל אותם :"איך יכולתם להרשות לעצמכם להגיע למצב שכזה"? התשובה היא תמיד:" אתה יודע פשוט לא רוצים להאמין, ואומרים לי זה לא יקרה".

שלושה גורמים מצדיקים מעט את אלה ששחקו את הבריאות.
קודם הבריאות לא עשתה בעיות.
תקווה שהכול יסתדר לבד.
החמרה מתרחשת כול כך לאט שלא תמיד ניתן להרגיש אותה.

שינויים קלים מרחשים כול כך לאט שלא ניתנים לזיהוי אבל יחד עם זה, שינויים אלו מצטברים בגוף וגוף מספיק להסתגל למצב שלילי זה לפני שאיברי החישה מספיקים לדווח על כך. יש משל מאוד ידוע על צפרדע שהכניסו אותה למים והתחילו להרתיח אותם לאט כך ,שהיא התבשלה ולא הרגישה בכך.

תרגול יוגה קלאסי מוביל לאיזון ומשפר תקשורת של הפרט עם החברה ועם עצמו. שיטות של פרויד ויונג נוצרו כדי לשחרר את התת מודע מכול החומר המודחק ו"שקוע" אשר בסופו של דבר גורם לשיבושים פסיכו-סומאטיים. כאשר מערכת גוף נפש מגיעה באופן רציף להרפייה פיזית ומנטאלית עמוקה חומר זה מתחיל לבקוע למעלה ולצאת דרך מרווח ההכרה. לא ניתן לשחררו באופן מלא דרך הגוף, וחלקם עולים לרמת ההכרה. בכיוון זה עבד בתחילת המאה הקודמת דג"קובסון ושולץ, אחד התרכז באוטוסוגסטיה והשני בעבודה על חסימות פיזיות ורגשיות.

לשלב הבאה אני קורא "כוחות על (סידהיז) זעירים". תוך כדי תרגול האסנות או בהפסקות בניהן אל תוך ההכרה המושקטת חלקית בוקעים תשובות לשאלות חשובות ורעיונות חדשים. אפשר להחזיק ליד המזרון עט ונייר ולרשום את הסאטורי (רגעי התעוררות אלו).

כול אדם מבריק ,ככול שיהיה ,תמיד נתקל בבעיות ואירועים שליליים. אלה שמתרגלים יוגה קלאסית ברי מזל ,כי אין להם במקרים אלו יותר מדי אמוציות מיותרות ו"רעידות" בילתי נשלטות. זה מאפשר לשמור על רמת רוגע ושלווה במצבים קשים מאוד. במצבי חיים שגרתיים זה מאפשר לשמור על צלילות ותחושת שמחה (סיפוק) שלא תלויה בדבר.

בשנים האחרונות פונים אלי הרבה צעירים מבוססים. יש להם הכול בחיים. רק דבר אחד חסר להם והוא אושר. אני מזהיר מראש ,שהיוגה מאוד עוזרת ומאזנת אנשים החיים בחברה אולם היא לא נועדה לתת תשובות למשמעות החיים. לא צריכות להיות אשליות בנושא. יוגה יכולה להיות מטרה בפני עצמה לאלו שעוסקים בה בתור מקצוע ולכול השאר היא רק אמצעי.

פואנקרה פעם אמר: "הסוד הוא לא להרוויח כסף ,אלא, לא להשתעמם תוך כדי זה". בעיית משמעות החיים נמצאת מחוץ ליוגה, אולם לפעמים ,אדם ששיקם את עצמו בעזרתה רואה את המשימה שלו בהעברתה הלאה. אולי משמעות החיים היא בזה שחיים אותם?

" אני לא אוהב אנשים עם לב מת. הם נפלו לפיתוי משלה להשתמש בדברים מוכנים. מה שמעסיק אותם זה חיפוש אחרי תנאים טובים "לחלוקה". אבל מי שלא נותן מעצמו הופף לריק. החיים לא מלמדים אותו והוא לא מתבגר. זמן בשבילו, זה חול שזורם ומוחק את הבשר שלו לאפר. מוות הזקן דומה לפלא. הוא הוציא את חייו על העבודה, הוא הלך לאדמה, אולם על האדמה פורחים פרי עבודתו, ובאדמה נמצא רק הכלי. מצטערים תמיד על דבר אחד- על הזמן שבוזבז ולא השאיר שום דבר מאחוריו." ("המצודה")

כך או אחרת ,מי שהגיע לאיזון והבין, מפסיק את המרתון אחרי משמעות ואושר, כי אושר זה מצב של הנפש שלא תלוי בהגשמת הרצונות. וורקוהוליקים אומרים ,שאושר זה כאשר לא מספיקים, אולם לדעתי זה פשוט לא נכון.

הרגשה סובייקטיבית קבועה ולא תלויה בדבר של סיפוק ממה שיש לך ,נקראת ביוגה-"סאמטושה" והיא סימן לאיזון בין גוף לנפש. כי הכול במערכת זאת מתקתק כשעון. יש את זה לילדים. עם השנים אנו מאבדים איזון וגם תכונה זו. כאשר אנו חוזרים לאיזון אפילו תהפוכות גדולות של החיים לא יכולים להשפיע עלינו.

"יוגה היא איזון ואומנות בפעולות" ( karmasu kaushalam samatvam yoga ucyate ) (בהבט-גיטה 2-50. 48 ).

פטנדג"אלי -"יוגה היא השקטת תנודות התודעה".

תמיד התחברתי לגישה של בהבט בגיטה. כי בעת שאיפה לסמדהי וגם בסמדהי עצמו אין אקטיביות חברתית, בשלבים התחלתיים של היוגה המתרגל משקם ומחזיר בריאות ומגיע לאיזון ושלום עם עצמו והסביבה. זוהו סמדהי ראשוני שמהווה מטרת הספר הזה. אדם שמגיע להרמוניה שכזאת, מואר בסמסקרה, חושב ופועל בצורה תואמת מציאות. השאיפות והכוונות שלו תואמות לקצב ומבנה המציאות (דהרמה), ואז כול מה שצריך מתרחש בעצמו, ללא התנגדות מהסביבה, וללא שחיקה של הפרט. וככל שאתה נמצא במצב יותר מאוזן מצבי החיים הקשים ביותר נפתרים לבד לכיוון שנחוץ.

כעת על הזמן והגבלות הגיל. בדרך כלל אדם בוגר ישן כ7 שעות, תרגול איכותי של יוגה מקצר את הזמן לחמש שעות. לילדים יוגה מומלצת מגיל חמש, עם שינויים מסויימים שספר זה לא דן בהם. טקסטים ממליצים תחילת התרגול מגיל 25 כי עד גיל זה מירב האנרגיה של הפרט מופנת להשגת מעמד בחברה, אולם הגבלה שכזאת, היא שרירותית מאוד .ניתן לתרגל יוגה בצורה יעילה בכול גיל.

בהתחה יוגה פרדיפיקה כתוב: "עקב תרגול קבוע יוגי מחזיר את הנעורים" מלכת בלגיה התחילה את התרגול שלה בגיל 84. קרישנמורתי ב60, אינדרה דווי עשתה אסנאות אפילו בגיל 90. למה לא לחיות מעל גיל הממוצע למי ששומר על הבריאות ושלוות נפש? בארכיונים של חברת הרכבות בהודו יש מקרה מעניין, תיעוד של אדם שחיי 200 שנה, שהיה מתרגל יוגה, הוא נולד במאה השבע עשרה ומת באמצע מאה תשע עשרה!

ידוע מקרה של מרפא סיני בשם –צזין-יון רופא הפרטי של מצביא ין-סן-לי אשר תרגל צ"י קונג ורפואה סינית מסורתית, וחי מעל 250 שנה. אולם אבחזי (שם של לאום) שירלי מוסלימוב חי מעל 160 שנה ללא קשר ליוגה ורפואה סינית, כמו כן ,אנגלי טומס מר שמת בגיל 155 והיה תחת שלטונם של 16 מלכים. ברור שעל אריכות חיים משפיעה תורשה ותנאי הסביבה-יוגה רק מאפשרת להגיע לפוטנציאל הטמון.

אסאנות ופרניימה משפיעים על הגוף כמו אש על חרס, אש מאפשרת חוזק מקסימאלי של הקרמיקה, אלא כאשר יש יותר מידי אש זה שווה ערך להעדרה. ליפנים יש פתגם: איזה חלק של בית יפני מסורתי הוא הכי מעריך חיים? בול עץ שבכניסה לבית. הוא חשוף לקור, מים, דורכים עליו כול הזמן, הוא נמצא בתנאים קשים כול הזמן, אולם שורד הכי הרבה זמן.

נראה שהיוגה מפעילה ומאזנת גם מערכת הורמונאלית. כי התוצאות של התירגול מראים בבירור שיפור גם בתפקוד המערכת ההורמונאלית. כול זה מסתדר היטב עם התיאוריה הניורואנדוקרינית של ההזדקנות שפיתח דילמן. יוגה שומרת ערכים ממוצעים של פסיכוסומטיקה בטווח אופטימאלי של נורמה (ממוצע). כמהירות האופנוען בקיר וורטיקאלי. אם זורקים אבן שטוחה בצורה טובה על המים אז היא "קופצת" וגולשת על המים. בעת שמהירות האבן יורדת, היא מפסיקה להיות בגבול של שני העולמות ושוקעת. אותו דבר התרגול. אומרים שיוגי חי בעולם אף לא שייך לעולם במלאו! (החוקים של העולם לא משפיעים עליו. הוא לא מזדקן במהירות ממוצעת) טקסטים של נטהים טוענים: "חופשי מכול המחלות, יוגי מפתח גוף גמיש ורך, כמו חלק פנימי של לוטוס, ונהנה מנעורים ואריכות חים". "אף אדם לא מתייחס במודעות שכזו לבריאותו כמו יוגי אמיתי, אשר נמצא בקשר עדין ועמוק עם חוקי היקום ומהווה דוגמה לאדם מאוזן ובריא." (היגיינה אישית של יוגי)

אולם ,שלמות היא תוצר של תנאים מיוחדים ואם אדם חכם הוא ,אף פעם לא ישאף לשלמות מלאה, אחרת יהיה מצב לפי צ"סטרטון "כמובן הם חושבים שאמונתם מרפאה כול מחלות הגוף. אולם האם היא מרפאה מחלה יחידה של הנפש? ברצינות ודאגה שאל בראון.
"איזו מחלה זו"? אמר בחיוך פלמבו והמשיך.
"אמונה בבריאות עצמית!" 

אם משהו לא תקין בחיים אחרי תרגול איכותי הכול מסתדר. יוגה נותנת נקודת הישענות פנימית שלא תלויה בדברים חיצוניים. לחפצים אין נפש, אנשים משתנים, הכול משתנה מהר וללא הרף.

כמו שאמר ללוי מטווי (במסטאר ומרגריטה) על המאסטר "לא מגיע לו גן-עדן מגיע לו שלווה". כמובן השלווה היא לא אושר אבל היא בסיס אליו.

יוגה קלאסית המתוארת בספר זה היא לא רק כלי לפתירת בעיות, זה הרבה יותר מזה. זאת  אומנות החיים וטכנולוגיה לאומנות החיים. אותה יכול ליישם כול אחד, עבודה עם הגוף ונשימה היא חסרת דת, כמו סכין של כירורג המצילה חיים.

כאשר יונג דיבר על מדינות מפותחות מבחינה כלכלית הוא ציין: "התפתחות רוחנית במערב התפתחה בכיוונים שונים ממזרח, וזה כנראה יצר תנאים הכי לא מתאימים לשימוש ביוגה". אי אפשר להתווכח עם טענה זו, כי אין שום הגבלה לאנשים להשתמש במכשירים ביתיים שונים, כולל המחשבים. טכנולוגיה של יוגה ,היא יותר מורכבת ויש מעט מאוד אנשים, שיודעים אותה היטב.

כתוב בדהמה פדה: "אם צריך לעשות משהו עשה זאת בנחישות, כי הולך רגל לא נחוש, רק מעלה יותר אבק".

פרק הבאה