חדשות

מפת הגעה

יוגה לילדים

מעת: צילי גלי

יוגה לילדים, זוהי למעשה דרך מצוינת לשמור על הבריאות ולשקם אותה.
נפוץ מאוד, שיוגים גדולים (איינגר, מיגל פרס ) מספרים על עצמם, שהמצב הבריאותי הגרוע בילדותם, אילץ אותם לעסוק ביוגה.
בריאותם השתפרה, ומה שהם למדו בילדותם, הפך להיות בסיס טוב להמשך תרגול היוגה בגיל מבוגר יותר.

ילדים הם גמישים יותר ורכים מהמבוגרים, גם בגוף וגם במוח.
עקב תכונות אלו, הם לומדים מהר דברים חדשים -זה טמון בטבע שלהם.
ומה שהם לומדים, זה כבר תלוי בנו המבוגרים. אם מגיל צעיר, נפנים בילד כבוד לבריאות הגוף, זה יהיה בסיס טוב לילד לאורך כול חייו.
כאשר אני מדגימה משהו קשה בשיעור, איני אומרת שזה קשה, והם עושים זאת ללא היסוס, בתמימותם, בפשטות ובקלות.
לעומתם, המבוגר יקדים ויאמר - קשה לי, אני לא אצליח בזה וישכנע את עצמו בחוסר יכולתו.

לפעמים אנחנו מתחילים שיעורים ממשחק, לפעמים אני מבקשת מהם שיספרו איפה נמצא הלב או הכבד, מה תפקידו, ואיך הוא נראה?
ואז, הם בסקרנות רבה, חוקרים את הגוף, ממששים את הבטן בניסיון למצוא את האיברים, כך, אני גורמת להם גם ללמוד אנטומיה.
כשסיפרתי על הלב, הם הביעו פליאה, מצורת עבודתו וחשיבותו הרבה. היום, הם כבר יודעים, כיצד האוכל מגיע לקיבה ומשם למעיים,
ואפשר למצוא אותם בבטן בעזרת מישוש עם האצבעות. לפעמים, כאשר אנו עושים תנוחות של יוגה, אני מסבירה להם על איזה איברים ומערכות היא עובדת. כך כל ילד לומד לשים לב, איזה חלק בגוף מופעל בכל תנוחה. זה עוזר לנו להשלים את ההכרות של הילדים עם הגוף, וללמוד על חלקיו השונים. גם אם הם לא יזכרו כל חלק וחלק בשמו, הם רוכשים את ההבנה העמוקה, שעבודה עם הגוף מביאה בריאות.

פעמים רבות, הילדים עצמם יודעים מה הם המקומות החלשים אצלם, ואם אני אומרת שהתנוחה הזאת עובדת על מקום בעייתי, אז רואים שהם משתדלים. הם מתרגלים לשמור על הבריאות שלהם.

פעם אחת, בא אלי ילד, וניסה לעשות תנוחה, שהוא מאוד אוהב-דחנוראסאנה (קשת), אך לא הצליח.
שאלתי אותו - "מה קרה"? והוא סיפר לי, שהוא אכל הרבה אוכל לפני השיעור, ועכשיו הוא מבין כמה שזה לא טוב לאכול כמות גדולה לפני השיעור. ככה הם מגיעים להבנה -מה צריך לאכול וכמה, הם יודעים, שכדאי להגיע לשיעור לאחר ארוחה קלה ולא ארוחה כבדה.
כמובן, שאפשר לאכול תפוח עץ או לשתות כוס מיץ פרי סחוט.
אני משתדלת לאפשר לילדים, להגיע לתנוחות בדרכים שונות ויצירתיות, ואף לעודדם ליצור בעצמם תנוחות חדשות.
לאפשר לעולמם הפנימי לבוא לידי ביטוי באמצעות התנוחות, באמצעות התרגול, ומפתחים לילדים את החיבור לגוף מתוך עולמם הפנימי.
כך,הם מוצאים את הדרך האישית שלהם ליצור תנועה ולבטא אותה.

פרנימה-נשימות:
נשימות או פרנימה (וויסות הנשימה) תופסות מקום מיוחד בתרגול תנוחות היוגה.
עליה להיות רגועה, שלווה וללא "עצירות" בתנוחות. אולם ילדים, הם דינאמיים מאוד, ולכן טבעי שקשה להם להתמקד בנשימה.
הם לא מספיקים להתרגל וללמוד את לגופם המשתנה ללא הרף, לכן עיניין הנשימה כאן הולך לאיבוד. הקלילות והמשחק שבהם הם מבצעים תנוחות, לא משאירה הרבה מקום להתעסקות עם הנשימה וזה בסדר!
יוצאים דופן, הם ילדים עם בעיות נשימה (אסטמה, קוצר נשימה וכ"ו), הם מתייחסים ברצינות רבה ובקפדנות לנשימות.

יוגה מביאה איתה שינויים רבים, ילדים מוכנים להשתנות מוקדם יותר מההורים.
קשה להסביר להורה, מדוע אסור לתת לילד היפראקטיבי, קולה, שוקולד ושוקו.
ילדים מקבלים את זה יותר בקלות.

כאשר אני הולכת לשיעור, אני אף פעם לא יודעת - איך יהיה השיעור, מזג אוויר, הרכב הכיתה, גיל המשתתפים,
כל אלה משפיעים על מהלך השיעור. ככל שהילדים קטנים יותר, קשה להם יותר להתרכז בשיעור, לכן השיעור דינאמי יותר.
ילדים מאוד רגישים להערות, לכן אם ילד לא מצליח, אני תמיד אומרת שהוא עושה מצוין, ורק כאן צריך טיפה לישר את הגב, או למתוח פה. הכל ניתן לשפר.

החשוב ביותר, לא לאבד תקווה שזה יצליח!