אורך חיים בריאי ומיטוסים
על ההפרדה באוכל או איך ניתן להפריד משהו בלתי נפרד. אם עוד לא הציעו לכם לזרוק מהצלחת עם השניצל את האורז או לאכול גבינה צהובה בנפרד מהלחם. יש לכם הרבה מזל. הצירוף המסורתי של אורז ושניצל משום מה מוכרז אויב מספר אחד. וכל זה הודות לתיאוריה פופולארית מאוד של הפרדת הפחמימות וחלבונים שהרברט שלטון נחשב ליוצר שלה...
איך להרוס תיאבון תוך חמש שניות? עד כמה שהרברט שלטון היה חובבן בנושאים של גסטרואאנטרולוגיה אבל אפילו לו לא הייתה יכולה לעלות מחשבה ושטות מוחלטת זו שבסביבה חומצית של קיבה יש עיכול רק של חלבונים לכן פחמימות (אורז) פשוט נרקבים. ניתן להרוס בשיטות שונות ניתן פשוט לזרוק לצלחת של השכן משהו לא נעים. וזה פוגע בתאבון מיד. גם אם תדמיינו שבקיבה האורז נרקב כאשר השניצל מתעכל זה יהרוס תאבון מיד.
הקטע הוא שבקיבה יש חומציות כזאת שהיא יכולה לעכל אפילו מסמרים לכן אין סיכוי לריקבון שם.
הסביבה החומצית כול כך יעילה, שאנו לפעמים יכולים להרשות לעצמנו לא לשטוף את הפירות. באותה מידה גם במעי הדק ותריסריון יש סביבה סטרילית למדי. המקום שבקטריות מתרבות הוא מעי הגס.
ומאיפה בא הרעיון הזה שצריך להפריד אוכל? התשובה כנראה תמונה בבורות ורצון להפחיד אדם כי רק כאשר אתה מפחיד אדם עד המוות אתה יכול להכריח אותו להאמין ששחור זה לבן ולבן זה שחור. שאסור לאכול פחמימות וחלבון ביחד.
טעות קטלנית של הפרדת חלבונים ופחמימות.כדי לבסס את התיאוריה שלו רופא מפורסם הרברט שלטון טען שחלבונים מעוכלים בסביבה חומצית של קיבה ופחמימות בסביבה בסיסית של מעי הדק. זאת היא עדות לבורות טוטאלית של ממציא השיטה וראיה לכך שהוא לא מכיר ספר של אנטומיה ופיזיולוגיה. נוצרת תחושה שהוא פשוט לא ידע שקיים גם תריסריון שבו מתעכלים גם החלבונים( על ידי טריפסין), פחמימות (על ידי אמילזות שונות) ושומנים(על ידי ליפידים של מרה). לכן אין שום הפרדה של פחמימות, שומנים וחלבונים בתריסריון. עד כדי כך שבמקרים קשים של אולקוס כורתים את הקיבה בכלל ומערכת העיכול עדיין מתפקדת היטב. וכדי להוודא בכך צריך רק לקרוא פרק פיזיולוגיה של מערכת העיכול. לכן אין ביסוס מדעי להפרדת חלבונים ופחמימות. למשל קטניות מכילות מההתחלה את כול המרכיבים האלו ביחד (שומנים, פחמימות וחלבונים). יש פחמימות בבשר ואף פעם תערובת טבעית זו של פחמימות וחלבונים לא גרמה לבעיות העיכול (כמובן שלא מדובר כאן באי סבילות אישית למזונות מסוימים).
מה קורה כאשר מפרידים מזונות? כאשר אנו אוכלים בעיקר חלבונים מופרשים אנזימים מתאימים שמפרקים בדיוק חלבונים( למשל פפסין בקיבה וטריפסין בתריסריון) וכאשר אנו אוכלים רק פחמימות אז לפירוקם נחוצים רק אמילזות-אנזימים המפרקים רק פחמימות כול זה טוב ויפה אך הגוף אחרי פרק זמן מסוים מאבד יכולת ליצר כמות מספיקה של אנזימים בעצמו. כלומר דיאטה של הפרדת המזונות מובילה לניוון מערכת העיכול ועובדה היא שמי שהתחיל דיאטה של הפרדת המזונות, קשה לו לחזור לתזונה רגילה מעורבת. ידוע שאחרי פרק זמן ארוך של דיאטה הפרדת במזונות אדם אוכל משוה "מעורב" ומיד חש ברע. ואז הוא אומר: אה! זה האוכל המעורב עשה לי רע! והאמת היא ,שהוא פשוט הרס לעצמו את מערכת העיכול.
היבטים נוספים של הפרדת המזונות הם מצבים נפשיים. נושא השיחה של אלו שעוסקים בהפרדת חלבונים ופחמימות או בדיאטות הרבה פעמים הופך להיות תזונה. כמובן רק תזונה בריאה, נכונה, מקרוביוטית העוזרת להרזות, המורידה צלוליטיס וכ"ו. הם שוכחים שיש נושאים אחרים בחיים חוץ מאוכל. שאלתם את עצמכם למה הרבה פעמים מי שעוסק באורך חיים בריא כזה לא מאוזן?
מסתבר שיש קשר בין תזונה למצבי תודעה. אנחנו מכירים את זה מניסיון חיים, למשל אדם רעב יהיה עצבני ומוכן להתפרץ על הסובבים אבל אחרי שהוא אכל מצב רוחו משתנה.
ידוע שמצב רוח טוב תלוי באופן ישיר בכמות של נוירוטרנסמיטרים (סרטונים, דופאמין, נוראדרנלין) במוח ומתוכם רק סרטונין מעלה מצב רוח. והוא מיוצר מחומצת אמינו אחת שמופקת מחלבונים. לא מזמן התברר שזה קורה רק אם ממערכת העיכול לדם חודרים חלבונים ופחמימות ביחד בו זמנית!
כלומר כדי לעלות את מצב הרוח אוכל צריך להיות מעורב. חלבונים ופחמימות ביחד. הקשר בין מזון מעורב (חלבונים ופחמימות) ומצב רוח הוא כל כך הדוק, שבזמן אחרון דיאטה כזאת נחשבת כתחליף מאוד יעיל לתרופות אנטי-דיכאוניות כגון פרוזאק. וזה ללא שום תופעות לוואי פשוט צריךלאכול אוכל נורמאלי וטעים. לכן תחזרו לסנדווצים ולשניצל עם האורז שלכם ותה מתוק. ואתם תגלו פתאום שמחה ועליזות שבאה מהבטן (אם לא אבדתם את היכולת לאכול אוכל מעורב כבר).
לסיכום התזונה המופרדת הפופולארית בזמן אחרון היא דרך טובה להקטין כמות הורמוני האושר במוח ויכולה להוביל לדיכאונות שכול כך נפוצים גם כך בזמן אחרון.
ביבליוגרפיה: פרופסור מינבלייב. אנטומיה פיזיולוגיה. מרק.
| אורך חיים בריאי ומיטוסים | |